הילד זורק את הצלחת והאוכל על הרצפה? מהיום אפשר אחרת

מכירים את זה שאתם טורחים ומכינים לילד ארוחה טובה ומזינה ואז פתאום בלי הודעה מוקדמת הילד מעיף את הצלחת עם כל האוכל על הרצפה ואחר כך גם שופך את המים בהנאה?

הורים רבים נתקפים מכך בתחושה של תסכול וחוסר אונים

זריקת האוכל מצד הילד כביכול מתקבלת אצלם כסימנים המעידים על חוצפה, זלזול וכפיות טובה..

חלקם שואלים את עצמם – איך הוא מעז?

חלקם נעלבים..

ואם הם שומעים מהגננת שבגן הוא ממש לא עושה את זה – הם נעלבים אפילו קצת יותר..

ואותם הורים מן הסתם מגיבים בהתאם..

כעס, הענשה, הטפת מוסר, אזהרות, איומים ועוד ועוד..

אלא מה..

שהתגובות האלה לא רק שלא עוצרות את מנהג זריקת האוכל

אלא שהן לרוב רק מתדלקות את הנושא ומחמירות את המצב

והילד ממשיך וזורק

וההורה ממשיך להגיב בצורה שמחמירה את המצב..

וחוזר חלילה..

אבל האמת היא..

שאפשר להירגע..

הילד שלכם בסדר גמור!

הוא ממש לא חוצפן ובטח שלא כפוי טובה!

ואגב, הוא גם ממש לא בקטע של לשמוע הטפות מוסר כבר מגיל כזה (או בכל גיל אחר..)

אחרי שתקראו את הפוסט הזה הכל יראה אחרת

הארוחות יהפכו להרבה יותר נעימות

והתסכול מזריקת האוכל ייפסק

אז למה הוא זורק אוכל?

הוא נהנה מעצם הזריקה

הוא נהנה מתשומת הלב שלכם

כן, גם כעס והענשה מהווים עבורו תשומת לב

הוא משועמם

הוא מנסה לומר שהוא סיים לאכול..

אלה עיקר הסיבות של ילד לזריקת אוכל

לא זילזול ולא חוצפה

הילד בסדר גמור תודה לאל

באחת ההדרכות אמרה לי אמא

"לא אכפת לי שיזרוק אוכל, אבל שלא יצחק לי בפנים תוך כדי"

אחרי שהיא הבינה מאיפה ההתנהגות הזאת נובעת ומה עומד מאחוריה

היא פשוט נרגעה ושינתה את הגישה לגמרי

זריקות האוכל אמנם לא הפסיקו מיד (וזה בסדר גמור)

אבל התדירות שלהן קטנה ואותה אמא ממילא כבר לא עשתה מזה סיפור גדול

היא אפילו הודתה שזה די מצחיק אותה ושהוא חמוד כשהוא עושה את זה

אוקיי.. אז מה כן עושים? איך להגיב?

מכירים את הבדיחה איך מתחיל ספר בישול של מרוקאית?

"קודם כל תרגעי"

אז כן.. קודם כל תרגעו

כמו שאמרנו , מדובר בתגובה טבעית של הילד

כשאנחנו רגועים כל הסיטואציה מתפרשת אחרת לגמרי

וזה מאפשר לנו את היכולת להגיב בצורה מחושבת ועניינית ופחות רגשנית

דבר שני, הכינו לעצמכם מראש תגובה מוכנה לפעולה

משפט כלשהו שחשבתם עליו מראש ותהיו מוכנים להשתמש בו בפעם הבאה שהקטנצ'יק יזרוק אוכל

תגובה טובה יכולה להיות משהו כמו "אנחנו לא זורקים אוכל"

חשוב לומר את המשפט ברוגע ובנינוחות ולא לחזור עליו שוב

לומר אותו פעם אחת בלבד

לא להראות כעס אך מצד שני גם לא לחייך

פשוט לומר את המשפט בצורה עניינית וברורה תוך כדי שמסתכלים על הילד (לא לעשות לו מבט מאיים)

ישנם הורים שאחרי שהמשפט נאמר הם ממשיכים להסתכל על הילד, מעין ניסיון הפחדה..

זה מיותר, ותרו על זה

סיימתם לומר את המשפט? הסיטו את המבט והמשיכו בארוחה כרגיל..

אגב, גם אם הילד קטן מדי כדי להבין את הנאמר

הוא עדיין מבין את הדרך שבה הדברים נאמרים, את שפת הגוף והטון שבו הדברים נאמרים

ובדרך כלל זה מספיק כדי להעביר את המסר

הילד ממשיך לזרוק אוכל?

בסדר..

אפשר לתת לו להמשיך לזרוק..

אבל לא להרים לו את האוכל או להביא לו מנה נוספת

לא בא לכם?

אפשר לקום ברוגע ומבלי לעשות עניין פשוט לקחת לו את האוכל

לא צריך לכעוס ולא צריך לעקם את הפרצוף

אפשר לנסות ולהחזיר לו את הצלחת לאחר כמה דקות שוב

אך בלי נאומים, פשוט לומר שאם הוא יזרוק אוכל נצטרך לקחת את הצלחת שוב

לא בצורה של ענישה אלא בצורה של סיבה ותוצאה

ובכל מקרה, כך או כך, אחרי שפועלים, חוזרים לאכול מבלי לעשות עניין

שאלה שנשאלת לא מעט היא..

האם להרים את האוכל מהרצפה או לא?

והתשובה היא..

מה שבא לכם

אפשר להשאיר את האוכל על הרצפה ולנקות הכל בסיום הארוחה

באופן זה, אתם נמנעים מלתת לילד תחושה שהוא מפעיל אתכם לנקות אחריו, שזה מעין משחק בשבילו

מצד שני, אפשר פשוט להרים את האוכל מבלי לעשות עניין, פשוט להתכופף ולהרים

רק שימו לב שאתם לא עושים את זה יותר מפעם אחת כדי לא לגרום לילד לחשוב שהוא מפעיל אתכם או שזה משחק

כשמרימים את האוכל אין צורך לומר שום דבר לילד, אינכם הרי רוצים לספק לו תשומת לב על התנהגותו השלילית

דרך טובה להפחית מעט את המקרים הללו היא לספק לילד תשומת לב חיובית במהלך הארוחה

למשל אפשר לומר משפט כמו "אני רואה שאתה אוכל מאוד יפה" וכו'

דרך טובה נוספת היא פשוט לשים כמות קטנה יותר של אוכל בצלחת וכמות קטנה יותר של מים בכוס

ואם גם את זה הוא זורק ואתם חשים קושי עם המצב, אפשר פשוט להאכיל את הילד ובכך לסיים את העניין, ובארוחה הבאה לתת לו שוב לנסות לאכול מנות קטנות בכוחות עצמו

לסיכום

קודם כל תירגעו,

חשבו מראש על משפט ("אנחנו לא זורקים אוכל על הרצפה")

ואמרו אותו ברוגע ובאופן ברור פעם אחת ודי

הזריקות לא יפסיקו מיד

סביר לומר שהן יפחתו אבל גם זה לא בטוח

מה שחשוב הוא שתדעו איך להגיב

כך הסיטואציה לא תתפרש באופן כזה שמייצר מלחמות מיותרות ומאבקי כח עם הילד

וכך גם תמנעו מכעסים, עלבונות ושאר תגובות שליליות שאינן טובות עבורכם

שיהיה בהצלחה!

הדרכת ההורים תשים סוף למלחמות המתישות עם הילדים ותהפוך את חיי היום יום שלכם לקלים ונעימים תוך מספר מפגשים בודדים

אשמח לשמוע מכם
050-9947009

050-9947009

נופר טימור – מדריכת הורים וגננת

לחזרה לדף הראשי