זו הייתה התגובה הראשונה שלי כשראיתי את הקטנצ'יק שלנו (2)
מקיש על מסך הטלפון שלי מתחת ל..
זרם
המים
של הדוש
לקחתי בזריזות את הטלפון
ורצתי למטבח לבצע בו החייאה
ניגבתי אותו,
הנחתי אותו בשקית אורז
עשיתי לו פן
הדחף הראשוני שלי היה לכעוס,
על הילד,
על המצב,
על עצמי שהשארתי את הטלפון בטעות בהישג ידיו
על למה לא כל הסמארטפונים הם נגד מים ?
אבל היה ברור לי
הכעס לא יועיל
להיפך,
הוא יזיק
וזה הרגע לתת לשכל להיות שליט על הלב
לראש לפקד על הרגש
הרבה פעמים במהלך היום אנחנו עומדים מול מצבים שהרגשות עוד שנייה מתפרצים
אז נכון, אי אפשר להעלים את הרגשות
הם כאן והנוכחות שלהם משתלטת על כל המבט
אבל כן אפשר, ולא רק אפשר – חובתי כאמא –
לכוון את המבט
אגב, הטלפון אושפז במעבדה של רן שטרית האלוף
רנלי – גאדג'טים וסלולר – Ran Shitrit שוב תודה !
עבר שיקום
וחזר אליי תקין עם כל התמונות – שזה הכי חשוב
אם כי מעכשיו את כל השיחות אצטרך לעשות בלי הרמקול (:
הבית של נופר 